פרנהייט 451

12 במרץ 2018

פרנהייט 451 ראה אור בשנת 1953 ,באותה השנה שבה נפטר העולם מעולו של סטאלין, באותה העת שבה טלוויזיות צבעוניות הוצעו למכירה בארצות הברית. לכאורה, אירועים שאינם קשורים ביניהם. כי מה לטלוויזיות ולסטאלין. אלא שהמסך הקטן מייצג, אולי, יותר מכל, את השלטון הטוטליטארי בו נדרש שקט אזרחי תעשייתי, ומה עושה את זה טוב יותר מאשר טלוויזיה הדלוקה עשרים וארבע שעות?

עלילת הספר פרנהייט מתרחשת בעולם שבו לא מתקיימות מריבות- כמו גם ארוחות- עם שכנים, ושבו אין דריסת רגל להולכי רגל, למרפסות ולאמצעי תקשורת בין בני אדם.

כל האיברים מקודשים למטרה אחת: לטכנולוגיה משמימה ומשעממת שבה לדיעות ולטעם אישי אין כל חשיבות. אל האוזניים מטפטפת כל העת קקופוניה איומה ולמול העיניים מוקרן מסך ענק המשתרע על ארבעה קירות שעליהם נעים דמויות ללא פשר והיגיון עלילתי.

גיבור העלילה הוא גאי מונטאג. מקצועו הוא כבאי, מקצוע שבעולמו הוא תרתי תסתרי גמור, מכיוון שכל תפקידו הוא להבעיר שריפות ולהשתמש באש כדי לכלות את הספרים ובאמצעותם גם את מלאי האנשים החושבים וקוראים באופן עצמאי, מלאי ההולך וכלה.

זרע הספק נזרע בלבו של מונטאג כשהוא פוגש בנערה המתפעמת מהירח, מהטל על הדשא, מנוף האסור לצפייה ומכל אותם דברים המעוררים תחושות הגורמות למשטר אימים באשר הוא להזיע היטב. ככל שעובר הזמן הוא נוכח בעיוות הנורא שמקיף אותו מכל עבר, מהיעלמותה המסתורית של הנערה ומהאדישות האיומה שבה נתונה אשתו והוא מחליט להתקומם כנגד העלילה המוכתבת מראש.

נקודת המוצא של כל שלטון טוטליטארי היא להכחיד את שרידי המחשבה העצמאית. הספרים הם אלו שאיימו מאז ומעולם על צורות שלטון שכאלו, כפי שמובא ומבואר באופן מאיר עיניים באחרית הדבר שהוסיפה נועה מנהיים. האש, שלה שתי פנים, בהיסטוריה ובתרבויות השונות, כהורסת ומכלה אך גם כמחממת ומשפיעה טוב, מופיעה בספר כמדוכאת על ידי האדם אך ורק כדי לדכא את שאר האנושות, לבער ולהובילה לבערות כללית.

פרט לעלילה המרתקת, ספרו של ריי ברדבורי חשוב מאוד גם ובעיקר לתקופתנו, בימים בהם מנותקים האנשים מסביבתם וצוללים עוד ועוד אל תוך המכשירים הדיגיטאליים שלהם.

זהו תמרור חשוב במעלה המשמש כאזהרה נבואית ממה שקרה וממה שעלול לקרות. כי שריפת ספרים וביעור הידע מובילים לאסונות אנושיים. כפי שחזה היינריך היינה במשפטו הידוע: במקום ששורפים ספרים, שם ישרפו בסוף גם בני אדם."

פרנהייט 451, ריי ברדבורי, תרגמה, העירה והוסיפה אחרית דבר: נועה מנהיים, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 191 עמ'