4 באפריל 2018
הקריאה בספר 'טירוף' מעלה בדמיון פסיעה זהירה בשדה קרב.
המקום זרוע בשברי בקבוקים ובמפלי אלכוהול. בכל פינה אורבים מצבי רוח קשים המאיימים להטביע את העוברים ושבים.
האויב הוא הפסיכיאטר. השטן הוא המחלקה הפסיכיאטרית, ועוזריו הם הליתיום, נוגדי הדיכאון והתנודות, ובמקרה הצורך גם נזעי החשמל.
כקורא אתה חצוי. לעיתים יוצא הלב אל החולה הסובל ורוצה לפרוק עמו כל סוג של עול ופעמים אחרות, מבקש אותו לב להתעטף בחלוק לבן ולשמש בתפקיד המבוגר האחראי בעלילה.
מאניה דיפרסיה, או בשמה הנוכחי, הפרעה דו קוטבית, היא מחלה שבה החולה סובל מתנודות קיצוניות במצבי הרוח, מהמאניה- מצב רוח מרומם עד הופעה של פסיכוזות חמורות, ודיפרסיה- דיכאון קשה ביותר.
זו מחלה מרתקת בתנודותיה המהירות והיא מיוחדת בעיקר בשל מערכת היחסים בינה לבין החולים שרבים מהם רואים בטירוף מוקד משיכה ופריון יצירתי ואינם רוצים לוותר על החלק הזה הגם שהוא אחראי על בזבוז מפלצתי של כספים ושלל התנהגויות פרועות. זו גם המחלה שמובילה בשיעור מקרי ההתאבדויות מכלל מחלות הנפש.
אף שסילביה פלאת' והמינגווי מוזכרים בספרה, טירוף כתוב בצורה פרוזאית, כמעט טכנית. ללא מנעד.
זהו יומן מטוטלת המתאר התקף אחר התקף ולמרות אמינותו הברורה, אי הטשטוש בין הסופרת ללוקה בהפרעה, הופכת את הספר למעין הדרכה לחולים ועינית הצצה לסקרנים וחטטנים ארוכי אף.
מאריה הורנבאכר היא טיפוס אובדני שגם חיברה את ספרה הקודם 'מבוזבזת' ובו תיארה את הפרעות האכילה שלה שהובילו מאוחר יותר לאבחנתה כמאנית דיפרסיבית.
דווקא כאדם בוגר מודע מאוד, התעקשותה להתגרות במחלתה ודווקא להתמכר לאלכוהול וסמים גם יחד, גורם לקורא הממוצע, לרצות ולשלוח אליה יד מנערת ומטלטלת.
מעניין לציין ספר אחר שאף מוזכר ברשימת הקריאה בסוף, והוא 'נפש לא שקטה' של הפסיכיאטרית החוקרת קיי ג'ימיסון. ספר מופתי שלא התיימר להיות ספרותי, אך עוצמת התיאורים והכאב בין שני צדי המטוטלת קורנת ונודפת מכל עמוד ועמוד.
העיסוק בעצמי, התיאור לפרטי פרטים של ההרס של חייה של מאריה מוביל אותנו לשאלות בנושאי ספרות, אוטוביוגרפיה וההבדלים המוסריים העולים מהם.
"ספרות תמיד מתחילה מהמקום בו מסתיים היומן.." כתבה הסופרת שולמית הראבן בספרה 'ימים רבים, אוטוביוגרפיה'. ואכן, טוב היה לו מאריה הורנבאכר, הייתה נשמעת מעט לעצה הזו, שוזרת את המחלה בעלילה ולא מאכילה את הקוראים בכפיות מוגזמות של סבל, על אף אמינותו.
טירוף מאת מאריה הורנבאכר, מאנגלית דלית רנרט, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 318 עמ'