4 באפריל 2018
שרלוק הולמס מזריק לעצמו הרואין ומשתמש במדע ההיקש ההגיוני ובכמות נכבדת של עבודת מוח כדי לפתור כל תעלומה ובכך משגע את כל שוטרי עירו. האב בראון נכנס לעורו של הרוצח כדי להבין את מהלכיו ונקודות החולשה שלו-עד ללכידתו. הרחק משם, בכפר שקט, קטן ומוריק, פותרת ג'ין מארפל תעלומות רבות, למרות חזות הקשישה הנינוחה והמטעה שלה.
בניגוד לגיבוריהם של גילברט קית' צ'סטרטון, ארתור קונן דויל ואגתה כריסטי הנזכרים לעיל, עלילת הספר 'הנץ ממלטה' שייכת לספרות הבלש האפל, שבה הפיתרון חשוב הרבה פחות מדמותו ואופיו של הבלש ומשאר הדמויות הסובבות אותו.
ואם בספרות הבלשים הקלאסית נפתרות התעלומות מכוח ההיגיון וגם הקוראים עצמם יכולים לעקוב אחריהן ולהגיע לפיתרון באופן עצמאי, הרי שבסוגת הספרות הבלש האפל כמעט ואי אפשר לעקוב אחר הפיתרון שפעמים רבות מגיע בזכות כמה מהלומות וצירופי מקרים משונים ולא בזכות עבודת מוח. כמו כן, אפשר לשכוח מאחוזות מפוארות ומגני וורדים מתוחזקים וגזומים לעילא. בספרות זו נעות העלילות בין סמטאות חשוכות וברים אפלוליים ומספקות הצצה נרחבת על שלל טיפוסים מפוקפקים.
דשיל האמט נחשב ליוצר בולט מאוד בספרות זו, שהביא לעולם את גיבורו הקשוח סאם ספייד.
ספייד הוא חוקר פרטי ציני ולא מצליח במיוחד, חובב נשים ומעריץ נלהב של הטיפה המרה, שבזוויות פיו שמוטה סיגריה תמידית.
עלילת הנץ ממלטה יוצאת לדרכה כאשר נכנסת למשרדו של ספייד ושותפו ארצ'ר יפהפייה ענוגה למראה העונה לשם בריג'יד אושונסי. אושונסי מבקשת מספייד לערוך חיפוש אחר אחותה. המשימה הפשוטה מתחילה להסתבך: שותפו של ספייד נרצח, ומצעד של גנבים, שקרנים, נשים עוגבניות, אבות מכים ועוד מופיע לפני ספייד באורח ממש לא קרוא.
מסתבר שכולם מעוניינים לשים ידיהם על פסלון בדמותו של בז שחור. לשם כך הם מוכנים להרוג, לסמם, להכות ולאיים, וזה אכן מה שקורה בעלילה וספייד, כמו שרק ספייד יכול, מתמודד עם כולם בדרך מעניינת גם אם לא מהוגנת במיוחד.
אפשר היה לנחש מה היה קורה לו היו נותנים לשרלוק הולמס או לגברת מרפל המשעממת לפתור את הבעיה: היא הייתה שולפת מתיקה את מסרגותיה ומנסה למצוא היגיון בכל הבלגן:מי זו בריג'יד אושונסי ומדוע היא משקרת על ימין ועל שמאל?מה יש בבז השחור הזה שכולם מוכנים למות עבורו?
אבל אפילו היא לא הייתה מצליחה לחזות את הסוף שמצליח להפתיע אותנו בכל זאת, למרות הכאוס הרב.
הנץ ממלטה, מאת דשיל האמט, מאנגלית:אסף גברון, הוצאת כתר, 245 עמ'