12 במרץ 2018
עלילת ספרו החדש של איאן מקיואן נפרשת באנגליה על הרקע של שנות השבעים והמלחמה הקרה. גיבורת העלילה היא סרינה פרום, נערה שמצטיירת כדמות שטחית ושאיננה מצטיינת בדמיון ובכישרון מיוחד, פרט למתמטיקה, מקצוע שאיננו אופייני לנשים בעיקר בימים ההם. סרינה קוראת הרבה רומנים, רק משום שהיא יודעת שחשוב לקרוא. בתחילת הסיפור היא נפגשת עם פרופסור להיסטוריה מזדקן, ההופך הן למאהבה והן למנטור רוחני המכוון אותה לעבר יצירות ראויות. לו היה מדובר בסופר אחר, אפשר היה להתרווח ולצפות ליחסים המתקדמים בין הנערה למאהבה המיומן. אך מאחר שמדובר באיאן מקיואן, אין לתמוה שתפקידו של הפרופסור מסתיים כמעט בהתחלה ושרק בזכות קשריה עמו מקבלת סרינה הצעה להתקבל ולעבוד בשירות הביון הבריטי. שם סרינה עובדת כפקידה לכל דבר ועניין עד שמוצעת לה עבודה מרתקת ומאתגרת בזכות קריאת הרומנים המרובה שלה. במסגרת מבצע דברי מתיקה עליה להיפגש עם סופר מתחיל, אנטי קומוניסטי שיזכה לקבל מלגת כתיבה, ובכך לקדם את כתיבתו בכיוון המיוחל-כלומר נגד רוסיה אך בעד אנגליה. סרינה פוגשת את טום היילי, ומצליחה לשכנע אותו לקבל את המלגה בלי לחשוד שזו מלגה מטעם. אך למרבה התסבוכת, מתאהבת סרינה בטום ושומרת סוד הן ממפעיליה בביון והן מאהובה הסופר עד שהעלילה הולכת ומסתבכת ונפתרת לבסוף.
זהו אינו ספרו הטוב ביותר של איאן מקיואן. הסיפור כפי שהוא נכתב מפיה של נערה צעירה, שמשתלבת יפה ברכיבים הקלישאתיים, איננו נשמע תמיד אמין. כמו כן, גם הפתרון בסוף מעט דביק. אך מכיוון שזהו מקיואן, ניתן לסלוח לו, כי גם עם חולשותיו, מתגלה מקיואן של הפרטים הקטנים, התפניות החדות, התובנות המפתיעות שהוא מחלץ מגיבוריו. בנוסף, משחק איאן בשדה ההפקר שבין הביון לבדיון, שבין הריגול לספרות. נפרשת פה ביקורת נוקבת על האופן שבו נרכשות דעות נכונות, על ההיררכיה בעולם הספרות, על השילוב של פוליטיקה וספרות, על קובעי טעם ספרותיים. מקיואן מעמיד יפה את השאלה האם סופר אמור להביע דעה פוליטית ומעורר מחשבות בעניין חשיבה אמנותית בפרט וחופש הביטוי בכלל.
דברי מתיקה מאת איאן מקיואן, מאנגלית:מיכל אלפון, הוצאת עם עובד.