12 במרץ 2018
"הספר הזה אינו מבקש להיות כתב אשמה או וידוי. הוא רק ניסיון לספר על דור שנחרב במלחמה-גם אם ניצל מאש הפגזים." כך נפתח הספר 'במערב אין כל חדש' של אריך מריה רמרק. אך הפתיחה המיתממת הזו היא רק מתאבן צנוע לסעודת שחיתות צבאית שתתגלה אלינו בכל עוצמתה כבר מהדפים הראשונים. הסיפור מסופר מעיניו של פאול בוימר בן התשע עשרה שנשלח לחזית הקרבות של מלחמת העולם הראשונה. הספר התפרסם בשנות השלושים של המאה שעברה והפך מיד לרב מכר חסר תקדים בכל הזמנים. כעת יצא במהדורה חדשה לרגל ציון מאה שנה למלחמת העולם הראשונה. שם הספר נגזר מקוד שטבעה התקשורת הגרמנית ומשמעותו שאין כל שינוי בחזית המערבית. ספרים רבים נכתבו על מלחמות כמו האפוסים הגדולים של האיליאדה והכיבושים הרבים המתוארים בתנ"ך המהללים את המנצחים. ייחודו של ספר זה נעוץ בכתיבת הרגעים האפורים של המלחמה מפיו של חייל פשוט ולא מפיו של מצביא או גנרל. בכתיבה עניינית וצנומה ובדיוק של כירורג כותב רמרק על המוות באופן פרוזאי. שמונים שנה לאחר פרסום הספר ועדיין הוא מעלה שאלות נוקבות בדבר הירואיזם, המחיר הפעוט של חיי החיילים הפשוטים, כדאיות הניצחון מול המנצח האמיתי-המוות ועוד. הספר חשוב גם אצלנו, שכן מלחמה זו מובאת בקצרה רק כסיפתח למרחץ הדמים של מלחמת העולם השנייה. הביוגרפיה של רמרק מעניינת לא פחות מספרו. הוא עצמו לחם במלחמה, זכה לעיטורים רבים, אך נוכח הזוועות שחזה, משהחל להטיל ספק בנחיצותה, החזיר את עיטוריו ופרסם את הספר. רמרק ויצירתו הוחרמו בידי הנאצים. העלילו עליו שהוא יהודי עד שנאלץ לגלות ממולדתו.
פאול הוא רמרק מתאר כל העת את המלחמה אך לא שוכח את החיים שלאחר מכן. "שנים על שנים עסקנו במלאכת ההריגה, זה היה המקצוע הראשון שרכשנו בחיים. ידיעת החיים שלנו מצטמצמת לידיעת המוות. מה יבוא אחר כך ומה יבוא עלינו?" ולמרות הזוועות והפלסטיות ולמרות נוכחותו הבלתי פוסקת של המוות, במערב אין כל חדש איננו רק ספר על המלחמה ותוצאותיה אלא ספר ספרותי שמבקש מבין הריסות המוות להשמיע את קול החיים נגד כל הסיכויים.
במערב אין כל חדש מאת אריך מריה רמרק, תרגם מגרמנית והוסיף אחרית דבר: גדי גולדברג, הוצאת מחברות לספרות , 204 עמ'