נפוליאון מוצאת אהבה
חוקרת פרטית עתיקה יוצאת להגן על שכנתה, יו"ר ועד הבלוקייה שנופלת לתוך מלכודת אהבה מפוקפקת ובשיאה שוכחת לדרוש דמי ועד.
לרכישת הספר:
מזל יתומה
שתיים עומדות במרכז הרומן “מזל יתומה״: ילדה אדומת שיער, ותעלומת פשע שהתחולל לפני שנים רבות. ספרה של גלית דהן קרליבך מגולל את סיפורה של אביטל אוחיון, יתומה חובבת ספרות – ובעיקר ספרים על יתומות ויתומים – שגדלה בליפתא, שכונת עוני בפאתי ירושלים, אצל סבה וסבתה קשי היום וקשי הלב. היא מתגלגלת ברחובות ובחיי השוליים של ירושלים ונודדת – ממאורות במרכז העיר, דרך שכונות עוני ועבודות מפוקפקות ועד למנזר בעיר העתיקה. אביטל, שגברים הולכים שבי אחר יופייה ושערה האדום, לא מפסיקה לחפש את אביה שלא הכירה מעולם. כאשר סוכן מוסד לשעבר, אחיטוב פורת הקשיש, נכנס במפתיע לחייה ולוקח אותה תחת חסותו, נראה שחייה של אביטל עומדים להשתנות ופתרון תעלומת זהות אביה קרוב להתגלות, כמו שקורה בסיפורים שהיא כל כך אוהבת.
אלא שהחיים בירושלים בתחילת שנות האלפיים מסרבים להיות אגדה זוהרת, ולמרות הפאר והביטחון שאחיטוב מרעיף על אביטל כאשר הוא מצרף אותה למשפחתו – מניעיו מסתוריים ונסיבות הצטלבות מסלולי חייהם עלומות. משפחתו של אחיטוב היא משפחה חזקה, מלח הארץ, בני גיבורים וענקים, משפחה שאביטל היתה רוצה לעצמה. אלא שהפשע הקדום – ואיתו גם שאלות על נסיבות לידתה של אביטל ועל אמה – צף ועולה, משנה את מאזן הכוחות וחושף את פניהם האמיתיות של בני משפחת פורת. לאן גורלה ומזלה של אביטל מובילים אותה מכאן והלאה?
אביטל היא גיבורה בלתי נשכחת. סיפור חייה – מלידתה ועד הפיכתה לאישה צעירה – מזכיר לנו את סיפורי היתומות המפורסמים מהספרות הקלאסית: עלילה מפותלת, דאגה לגיבורה הראשית תוך כדי התפעלות מכוחותיה, ורצון עז שחסרי המוסר והצבועים יבואו על עונשם. דמויות המשנה גם הן חד־פעמיות, ואביטל נעה ביניהן כמו ספינה בסערה. כתיבתה של דהן קרליבך חיה ונועזת, נעה בין דמיון פרוע להבחנות חדות וקולעות על המציאות. סיפורה המרתק של אביטל חודר עמוק ללב, ובכל משפט ומשפט אנו מרגישים את כאבה. זהו ספר מותח, שובר לב ורומנטי להפליא, ספר שאי־אפשר להניח מהיד.
לרכישת הספר:
אחותי כלה והגן נעול
כשמדברים על ירושלים, חשוב שיהיה 'ניחוח', רצוי שיהיה 'צלול כיין'. כשמתעסקים בקלישאות יש לנהוג כמו במעבדה, ללבוש כפפות מגן, כי אי־אפשר לדעת מה יתפוצץ, או איזה בקבוק ישחרר סוד אפל. בזהירות-בזהירות כדאי לבדוק: האם באמת האוויר כה צלול? באילו חלקים של העיר? ובכלל, באיזה סוג של יין בדיוק מדובר?"
בבית ירושלמי עתיק ומבוצר מתגוררות ארבע נשים: התאומות טלוש הכעורה ואפי היפהפייה, אמן השתקנית וסבתן הססגונית. הן מתנזרות מגברים בשל קללה משפחתית עתיקה, ובטבורה של העיר המודרנית מצייתות לציוויי העונות והטבע ואינן סרות למרותו של איש. אך האידיליה המשפחתית נשברת לרסיסים כשאפי יוצאת בהכרזה דרמטית – היא מתחתנת.
לא רק ההכרזה הזאת פורעת את סדרי חייהן של גיבורות הספר, אלא גם גלית דהן קרליבך עצמה, שנוטעת אגדות רק כדי לגזום אותן בהינף יד משועשע, מפזרת קלישאות רק כדי לנתץ אותן בהומור ובחן, וזורעת גרעיני אקזוטיקה יפהפיים המלבלבים ליצירה מפתיעה.
דבר הביקורת:
"מספרת סיפורים מוכשרת ומלאת הומור, שיותר מכל רוצה להשתובב עם הגיבורים שלה, ללכת על הגבול הדק שבין פנטסיה למציאות, לברוא מיתולוגיות ולפרק אותן. כי המציאות מבחינתה היא אפשרות אחת, ולא תמיד האפשרות המוצלחת" מיה סלע, הארץ
"איך כותבים על ירושלים בלי שתהפוך לקלישאה? כמו גלית דהן קרליבך: באופן עשיר, עמוס,רווי, כבד ומפתה. אבל עם קריצה קטנה בצד שאומרת כן, כבר קראתם מיליון תיאורים של עיר הקודש אבל כדאי לכם להישאר. מאחורי השם האירוני של ספרה "אחותי כלה והגן נעול", מתחבא סיפור ירושלמי פשוט וטוב, מעוטר בכמה סממנים גותים חריגים. רן בן נון, ידיעות אחרונות"
"ספרה של גלית דהן-קרליבך מציג משפחה מכוערת-יפה (גם פיסית וגם נפשית או אנושית) שאי אפשר להישאר אדישים אליה, כשם שאי אפשר להישאר אדישים לעיר המכוערת-יפה בעולם, ירושלים." רוית הכט, הארץ
"ירושלים היא הרקע והיא הנושא של הספר הצבעוני הזה: הירושלמיות כאן אינה עולם הקדושה המסורתי, אלא אוסף של אמונות, פחדים וסיפורים הקשורים בנשיות, לידה ונישואים. דהן-קרליבך יוצרת רומן נשי ודחוס, רווי יצרים והומור המזכיר במקצת את מסגרת המחזה הנודע "בית ברנרדה אלבה" מאת לורקה, אלא שההומור מוביל אותו למחוזות אחרים. דהן קרליבך מציבה גם ראי מגחך מול מסורת "הבוסתן הספרדי" הפולקלורית הירושלמית ואינה חוסכת ממנה את ביקורתה המושחזת." מנימוקי ועדת מלגת פרדס מטעם הספריה הלאומית
קצה:
בצהרי יום חול ירושלמי יושבת הגיאולוגית הצעירה, יִסְכָּה פלד, בפאב אפלולי, מטביעה את יגונה בכוס בירה ביתית ובוחנת את רסיסי חייה: סבתה הנערצת הלכה לעולמה, אמה המתנכרת גירשה אותה מביתה, והאהבה טרפה את נפשה. יסכה יודעת כמה עמוק יכול העצב לחלחל ולאילו גבהים נושאת אותה ההתעלות, ומנסה בכל יכולתה להותיר מאחוריה את משקעי העבר ואת מאובני תשוקתה.
אך מאמציה עולים בתוהו, והאדמה היציבה מתחילה לנוע תחת רגליה כשאל הפאב ואל חייה נכנס אראל, מנהיגה הנאה והמהפנט של קבוצת נערים אבודים. היא הולכת אחריו למדבר, לארץ זרועת זיכרונות ישנים ופיתויים עתיקים, ומוצאת את עצמה — ואז מאבדת את עצמה — בחזונו הפרוע והמסוכן.
בכישרונה הייחודי לוקחת גלית דהן קרליבך את הגיבורה שלה ואת השפה העברית אל הקצה ומעבר לו, למקום שבו אין חוקים. בפראות חיננית היא פורעת סדרים ומלהטטת בדימויים בעלילה שבה הומור, מתח פסיכולוגי, קדושה וחטא מרקדים על פי תהום.
דבר הביקורת:
"כישרון קומי חובר לעמקנות פסיכולוגית, ויכולת מרשימה לכתוב כמתוך תודעה טרופה מזווגת עם הומור מפוכח וממזרי". צור ארליך, מוסף שבת
"אתם מוזמנים לעלות לטיסה המסחררת שנקראת גלית דהן קרליבך.." צליל אברהם, מתוך ראיון שנערך עם הסופרת ב'ידיעות אחרונות'.
"התערובת הספרותית שרקחה דהן קרליבך מושפעת מהרומנים הנשיים של המאה ה־19, שהעזו להציב דמות נשית סוערת שנענשת על זרותה ועל דעתנותה ומתויגת כמו שרלוט ברונטה מ"ג'יין אייר… שפתה של דהן קרליבך נעה בין פשטות לעושר פיוטי מפליא, בין לשון קודש לחול – ומעניקה חיות ממזרית ושובת לב לגיבוריה." טל מרמלשטיין, 'ישראל היום'.
"קצה הוא הרומן השני של הסופרת הצעירה הזאת שכדאי לשים אליה לב, לפראות ולכוח שלה. ברומן הזה סיפורה של גיאולוגית צעירה שהולכת למדבר אחרי גבר שמנהיג קבוצת נערים תלושים." מיה סלע, 'הארץ'. (רשימת הספרים המומלצים של השנה)
"כי כמה ספרים עבריים כבר יש עם כזה שגעון, טירוף, משיחיות וסקס? אם גלית דהן קרליבך הייתה מספיק אמיצה כדי לכתוב את הספר הזה, שהגיבורה שלו היא גיאולוגית עכברית שנסחפת אל חיי כת במדבר יהודה – לכם בטוח כדאי לקרוא אותו." 'אתר מאקו'- הספרים הנבחרים של השנה.
סופה של אליס:
למרות שמה, חייה של סוּפה מתנהלים על מי מנוחות. היא הדוורית וכותבת המכתבים הלא רשמית של המושב הקטן והמוזנח שבו היא מתגוררת, נוצרת מאווייהם הנסתרים של תושביו התימהוניים ונוטרת שאיפותיהם. גם לה יש שאיפות משל עצמה. היא לא רוצה להיות מיילדת כמו אליס, אמא שלה, אלא סופרת. בינתיים היא מסתפקת בטיפוסים שמזמן לה המקום: השריף המאוהב, הספרנית הניידת, גנב הברזלים ומבעיר החרשפים, וכמובן אליס, המדריכה את צעדיה ואת מנוחתה בעודה מנסה ככל יכולתה לחמוק מצו הגורל. כל זה משתנה ביום שבו נכנס בסערה לחייה ואל המושב המנומנם גבר זר, אפל ומצולק ומתחיל לשבש את כל הדרכים ולחשוף את כל הסודות.
דבר הביקורת:
"גיבורה מעניינת, עלילה פראית וכמו רומנטית, דרמה וחוש הומור – מה עוד יכול קורא לבקש מספר? אך יש עוד: סופה של אליס משתעשע במיומנות ובחן בדגמים ספרותיים ידועים. נקודת המבט של המספרת נעה בין אינטימיות אוהבת להזרה, ומתוך כך מתאפשרת לנו הסתכלות חדשה על המוכר, הן בספרות והן במציאות החוץ ספרותית. כמו אצל גרסיה מארקס ואצל אגתה כריסטי, גם כאן עולם ומלואו גלומים בכפר. קורא שיתוודע על הישוב הנידח "אבריים", יחדל לראות ב"פריפריה" מילה של עלבון. גלית דהן קרליבך ניצבת על כתפי ענקים, וסיפורה – אני בטוחה – מעלה חיוך על שפתיהם." הסופרת גיל הראבן
"דמויות שובות לב בתוך ספר מרתק הבנוי כהפתעה בתוך הפתעה, כמו קליפות בצל או מטריושקות," רחל אליאור.
"גרסה עברית עדכנית לטווין פיקס….נע בין הצללים, בין המציאותי לעל־טבעי, למוזר ולמסתורי, ומתואר בעברית המדהימה של גלית דהן־קרליבך, שאין דומה לה. זוהי שפת הכישוף והקסם, לשונם של אלה שכלל לא טורחים לדבר." רן בן נון, ידיעות אחרונות
"גלית דהן קרליבך, ניחנת ביכולת ציורית מקורית, בשפה יוצאת דופן, פראית, ביכולת ללהטט בנבכי העברית… אווירה שבין עיירת פיתוח מזרח תיכונית למערב פרוע." מוסף ספרים הארץ
"סגנונה של דהן קרליבך עוקצני, לגלגני ומלא הומור. ניכר בכותבת שהיא אוהבת את גיבוריה ואפילו את הטיפוסים המפוקפקים שביניהם. העלילה ותפניותיה מקרינות רגישות ואכפתיות.." חבצלת פרבר, מוסף שבת מקור ראשון
"המושב בו מתרחשת עלילת הספר רווי בדמויות ססגוניות, אנושיות להדהים, משורטטות ביד אמן במקלדתה של אחת הכותבות הכי מוכשרות שצמחו בדור הזה. הכתיבה של גלית לא רק קולחת, היא פרועה, מעזה ופורצת גבולות. אתם חייבים את הספר הזה לעצמכם." רני גרף, בחירת ספר השנה לוואלה
"כתיבתה של דהן קרליבך היא כמו מוזיקה- מתנגנת ומתפתחת בטמפו מתון עד הגרנד פינאלה ויש בה יסודות תסריטאים חזקים שמעניקים את התחושה שלא רק קוראים, אלא אף רואים את המתרחש." דריה מעוז, ישראל היום
"מה שהיה מכונה "ארץ ישראל השניה" על תושביה במושבים הנידחים בארץ, קם לתחייה צבעונית ועשירה." רחלי אידלמן, בחירת ספר השנה לוואלה
ערפילאה:
שאול קמפרי מרעננה לא מאמין במכשפות, בקוסמים ובכל ההמצאות האלה. הרי ברור שלכל דבר יש הסבר מדעי! כששאול מתעורר בוקר אחד ומגלה שהוריו נעלמו, הוא לא מתבלבל ופונה מיד למשטרה. הוא לא מעלה בדעתו שבתוך שעות ספורות יצטרף למכשפה בעלת קסם מקולקל במרוץ נגד הזמן כדי להציל את בתה החטופה ואת ארצה החצויה מידי טיפוסים מרושעים במיוחד, עם הרבה כוחות קסם ומעט כוונות טובות. נשמע לכם מופרך? זה גם מה ששאול חשב…
דבר הביקורת:
"עולם של פנטזיה, המיועד לבני נוער וילדים, ויש בו דמויות פלאיות, לצד טיפוסים מוכרים עד צחוק ועד כאב…דהן קרליבך לשה את העברית בכישרון ובהומור, לא מתיילדת ולא פוחדת להשתמש במלים גבוהות, וגם להמציא כמה משלה. כתיבה מקורית, רעננה וייחודית". מנימוקי השופטים לפרס אקו"ם ע"ש דבורה עומר
שובו של פי עשר
עשרות אנשים נעלמים מישראל באישון לילה ואף אחד לא מצליח לעלות על עקבותיהם. לנחטפים מכנה משותף אחד: כולם קוסמים. כשאמא של שאול נעלמת גם היא, ברור לו שעליו לחזור לערפילאה, אבל נראה שהקוסמים שם רואים בו את הבעיה ולא את הפתרון. כל הדרכים מובילות את שאול אל המקום שבו הכול התחיל – בית היתומים "אור ואהבה" – וממנו עליו לצאת למסע אל ממלכה אפלה ובה שליט מפלצתי, תושבים מוזרים ושומר סף בן אלמוות. איך יעמוד לבדו מול כל אלה?
דבר הביקורת:
"זהו ספר הנקרא בנשימה עצורה, מהסוג שילדים קוראים בזמן האוכל, בשירותים ומתחת לשולחן בכיתה. זאת בזכות העולם החי, העשיר ומלא הקסם שבראה דהן קרליבך, והעובדה שהוא מתאפיין בשני אלמנטים החסרים כל כך בספרי פנטזיה רבים בעברית – שפה יפהפיה והומור". מור פוגלמן דבורקין, עכבר העיר
עיר רפאים \ האליגטורית
אח שברח מגן חיות, לטאה נדירה בשם לולה, דודה אלכוהוליסטית ונהגת מונית מרוצים סעודית הן רק כמה מהדמויות הססגוניות כלהק תוכים פטפטני שתפגשו בסיפור הקצר ורב המעוף הזה, שהוא מפגש בלתי אפשרי, משעשע ומסחרר בין בלש אפל לג'ראלד דארל.
דבר הביקורת:
את הכישרון הפראי של גלית דהן קרליבך אי אפשר לכלוא בכלוב, והוא משתחרר מסוגריו ויוצא לחופשי, במעשייה ירושלמית על חיות וחיות אדם, שבמרכזה גיבורה גדולה מן החיים." נועה מנהיים
* שים לב ששם הסיפור פה הוא "האליגטורית" מתוך קובץ סיפורים של סופרים ישראלים , וזה לינק לרכישה ****חינם****
זאת אני איווה
"המפגש הראשון עם הסופרים מוכי הג'ט לג דמה לביקור ממלכתי באו"ם. כל אחד אמר את שמו ונופף בדגל המדינה שלו. לחצתי ידיים מהוססות עם מהוססות עם מקדוניה, טיבט, מלזיה ויפן. החלפתי הנהון מנומס עם עירק, מצרים ופלשתין. התחבקתי קלות עם פולין, אוסטרליה ושוודיה.
שלושים מדינות מתכנסות בתכנית הבינלאומית לסופרים. אני מסתכלת על כולם ומנסה לנחש עם אלו ארצות תתחבר ישראל, איפה אקים שגרירות? עם מי יהיה משבר דיפלומטי? ומה יהיה נוסח הודעת הגינוי?"
הסופרת גלית דהן קרליבך התקבלה לתכנית הכתיבה הבינלאומית היוקרתית לסופרים באיווה, ארצות הברית. היא נסעה לשם כמייצגת של עצמה, אבל האם יש אישי שאינו פוליטי כשאת מגיעה מישראל? מתוך חווית ההזרה נולדה הנובלה "זאת אני, איווה"- יצירה עזת מבע שבמרכזה אהבה גדולה בסביבה פסטורלית רחוקה.
דבר הביקורת
"דהן קרליבך מתעלה מעל נקודת המבט הפרובינציאלית וסוחפת איתה את הקורא אל התנגשות מדממת ומענגת להפליא.." (ענת עינהר, שבעה לילות)
"זאת אני, איווה", המתרחש על אדמה זרה, שונה בתכניו מספריה הקודמים, אבל לא בסגנון המתפרע שלו ובעברית הלוליינית, לעתים וירטואוזית, שמצליחה גם הפעם להמציא את עצמה מחדש…בנובלה הקצרה הזו היא מצליחה למצב את עצמה כסופרת מבטיחה שגם מקיימת." (ירון אביטוב, מקור ראשון)
"הסיפור מרחיק אותנו אל שדות התירס של ארצות הברית רק כדי להטיל זרקור צורב אל המציאות הישראלית שבה האישי והציבורי תמיד יתערבבו יחדיו," (הארץ)
"זאת אני, איווה", הוא דוגמה משובחת וכיפית במיוחד לאיכויותיו של ז'אנר הנובלה. הרבה זמן לא קראתי ספר שהתקשיתי להניח אותו מידי כמו הספר הזה." (אביעד הומינר-רוזנבלום, מוצ"ש)
"גלית פשוט לא יכולה לכבות את הדמיון, משהו שמאוד חסר לסופרים פה" (מיה סלע, "מה שכרוך" – תאגיד השידור כאן)
"קצר אך מפתיע." (שירי צוק, תכנית הבוקר של אברי גלעד והילה קורח)
"אין שמץ זיוף בנימת הנחיתות העצמית, בקצב הריאלי של היסחפות בתהליך כפייתי של שיגעון לגבר בלתי מושג, הסיפור שלה סוחף ומשכנע.." (תלמה אדמון, מעריב)
"זאת אני, איווה״ הנובלה החדשה של דהן קרליבך היא הזמנה להליכה על הקצה.. להתבוננות נטולת שיפוטיות במי שמתהלכת על הקצה. גמעתי את הספר בשעתיים." (שרית פליין, אוצר מילים)
"כתבה אותו להטוטנית מילים שהדמיון לא מעז להגביל. גלית משחיזה ציפורנים ושורטת את בת דמותה האובססיבית שלא רואה בעיניים והתוצאה היא יצירה מענגת. " (עמוס מאור, מנהל חנות סטימצקי)
"גלית דהן קרליבך, אנחנו לא מכירות, אבל כתבת את הספר היפה ביותר שקראתי בחיי (עד 5 בבוקר. פעמיים)." (ד"ר מאיה גז, מומחית לתרבות צרפתית)
"לא להחמיץ את הפנינה הזאת." (איריס גנור אלה יווניה קוראת ספרים)
"אין ספק שהספר הקטן הזה של גלית דהן קרליבך הוא תענוג של יצירה מקומית שונה וסוערת, מרתקת ומסחררת." (שניר פלג)